עיר דמיונית, אין לה גבולות אך היא משמעותית,
היא קמה בעמק יפה, מוריק פרחים ושדות, זוהי עיר משגשגת מכל הבחינות.
התפתחה כלכלית, התחזקה מדינית, העולם בה ראה מעצמה רצינית,
בעיר צומחים מפעלים לצד תעשייה כבדה, הי-טק, טכנולוגיה והיד עוד נטויה.
אזרחיה נאמנים לסטנדרט חברתי, עם מסיכה מזויפת של אושר אמיתי.
אך מתחת לשטח במשך שנים, רעל חברתי זורם בעורקי האזרחים,
יום אחד זה קורה, הרעל מרקיע שחקים, המוגלה החברתית עושה נזקים.
העיר מוצפת אשפה לעירייה אין פתרונות, תושבים נאלצים לאכול קליפות ושאריות,
איכות חיים ירודה גורמת למגיפה, מחלות וחיידקים נמצאים בכל פינה
הגזענות מרימה ראש, העיר כולה שבטים, משברים פוליטיים זורעים שנאת אחים,
טלטלות כלכליות לצד שקרים וצביעות, הופכים מנת חלקה של העיר במהירות.
בכל מקום תיעוב ואימה עד שעולם חדש נולד מהתחלה….
נשמע מוכר?
המחזה "עד הקצה" מבית "פסיפסו", התיאטרון החרדי לנשים היחיד מסוגו בעולם, נכתב כבר לפני שלוש שנים, אך כיום הוא אקטואלי מתמיד.
הצגה של תאטרון נשים חרדיות שמיועדת לקהל של נשים